<h1>ראבי"ה סימן תקנ"ז</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ירושלמי פרק תפלת השחר [ה"א] רבי פנחס רבי סימן בר אבא בר זמינא בשם רבי אבדימי דמן חיפה קורין בשלשה בשל חנוכה ואחד בשל ראש חדש להודיעך שלא בא רביעי אלא מחמת ראש חדש רב שלמיא ספרא שאל לרבי מנא הגע עצמך ראש חדש וחנוכה שחלו להיות בשבת לא שיתא קורין אינון בפרשתא ושביעי בדחנוכה ומפטיר קורא בדריש ירחא אית לך למימר שלא בא שביעי אלא מחמת ראש חדש אמר ליה והדא שאילתא דספרא אבל רבנן אמרי שביעי בדריש ירחא ומפטיר בדחנוכה.
<h2>דף ל.</h2>
ואי איקלע פרשת שקלים בראש חדש אדר מפטיר בבן שבע שנים, דמיירי בשקלים מעין שקלים דכי תשא שקרא המפטיר, וזה הכלל שהמפטיר הולך אחר הפרשה שקרא הוא עצמו. ויש חולקים ואומרים להפטיר בראש חדש לעולם, מפני שהוא תדיר. וכן שבת וראש חדש וחנוכה מפטיר ברני ושמחי מעין הפרשה שקרא בה המפטיר. וכן כשחל פרשת שקלים בכ"ט בשבט מפטיר בבן שבע.
<h2>דף לא:</h2>
ראש חדש אלול אם חל בשבת מפטיר השמים כסאי, ובשבת שאחריו מפטירין בעניה סוערה ורני עקרה ביחד, מפני שבגמרא דידן מפורשת הפטורה דראש חדש השמים כסאי (ושבת שאחריה מפטירין), ונו"ע אר"ק אינו בגמרא דידן אלא בפסיקתא, ולא נכון לדחות. [ועוד כי היא כמו כן נחמה. ושבת שלאחריה מפטירין עניה סוערה עם רני עקרה ביחד, כמו בפרשת אלה תולדות נח]. אך הפטורה דחתן שאינה מפורשת בשום מקום דחינן בסדר נו"ע אר"ק. (כי כמו כן נחמה ומפטירין ביחד כמו בפ' אלה תולדות נח).
מנהג הפטרות של חתן. חתן הבא בארבע פרשיות. רבותינו שבגרמיישא אומרים אי איקלע חתן בארבע פרשיות דוחין ההפטרה של חתן ומפטירין בפרשה. וכבר היה [מעשה] בימי רבינו הקדוש רבי יצחק הלוי והורה להפטיר בפרשה, לפי שהם כתובים בתלמוד, ואלו של חתן לא כתבו בתלמוד, אלא מפני שמחה בעלמא. ומפני טעם הזה אין מניחין סימן הפטרות דנחמה (דש"ח) נו"ע אר"ק המצויינים בפסיקתא עבור של חתן. מנהג הפטרה בשנה פשוטה לשתי פרשיות ביחד. בווירמיישא אמרו משום רבי יצחק הלוי שהנהיג אביו להפטיר בפרשה ראשונה ולא בשניה, לפי שיש בכל הפטרה ראשונה מעין פרשה ראשונה ושניה, כגון נעמן יש בו מעין אשה כי תזריע ותורת המצורע. וזהו בשנה פשוטה. ובשנת עיבור היה שבת הגדול בזאת תהיה והפטירו רבותינו בארבעה אנשים, לפי שבאשה כי תזריע לא יכלו להפטיר בנעמן, לפי שהיתה פרשת החדש. ולעולם בראש חדש ניסן שחל להיות בשבת מפטירין ביחזקאל [מ"ה] כל עם הארץ. ולא יעלה על לב איש להפטיר השמים כסאי משום תדיר ושאינו תדיר, שאינו נוהג בנביאים כי אם בתורה, לפיכך קורא בתורה בראש חדש קודם ומפטיר קורא בהחודש הזה ומפטיר בכל עם הארץ, מפני שכתוב בה שלשה מעין שבת וראש חדש ופרשה. וכן עיקר.
